פסק-דין בתיק תא"מ 52224-11-10

בפני תביעה בסדר דין מהיר לחיוב בתשלום סך של 25,836 ש"ח בגין מתן שירותי צילום.

תמצית העובדות

1.              התובע הינו צלם במקצועו. הנתבעת הינה חברה פרטית אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה זו, 2009 - 2010, עסקה בתחום ההפקות, יחסי ציבור וייצוג דוגמנים ודוגמניות.

2.              במסגרת פעילותה, נזקקה הנתבעת לשירותי צילום ובמהלך ספטמבר 2009 נכרת בין הצדדים הסכם בכתב (להלן: "ההסכם") לפיו יעניק התובע לנתבעת שירותי צילום. בהתאם להסכם, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע שליש מכל תמורה שתקבל בפועל מצילומים שיבצע עבורה התובע בצירוף מע"מ. עוד נקבע בהסכם כי כל צד רשאי להפסיקו בהתראה של 45 יום מראש.

3.              במהלך אוקטובר 2010 נתגלעו בין הצדדים מחלוקות, התובע חדל ממתן שירותים לנתבעת וביום 28.11.10 הגיש תביעה זו.

טענות הצדדים והראיות

4.              לטענת התובע, כבר מחדש ספטמבר 2010 חדלה הנתבעת מלשלם לו את התמורה המגיעה לו בגין שירותי הצילום אשר קבלה באוגוסט 2010. כך גם לא שולמה לו התמורה בגין ספטמבר ואוקטובר 2010 וסכומים אלו מסתכמים בסך של 22,836 ש"ח. לסכום זה מבקש התובע להוסיף 3,000 ש"ח בגין הוצאותיו ועגמת הנפש שנגרמה לו.

5.              לטענת הנתבעת, דווקא התובע הוא שהפר את ההסכם וממילא שתחשיביו מופרכים.

אומנם, טוענת הנתבעת, בהסכם נקבע שתשולם לתובע תמורה בשיעור שליש מהתמורה שתתקבל בגין הצילום, אך ביולי 2010 הוסכם לשנות את התחשיב ולהעמידו על 200 ש"ח בצירוף מע"מ לכל סדרת צילומים בסך של עד 1,000 ש"ח ועל סך של 400 ש"ח בצירוף מע"מ לכל סדרת צילומים בסך של מעל 1,000 ש"ח. לפי תחשיב מוסכם זה, עומד לזכות התובע סך של 12,528 ש"ח בלבד, כולל מע"מ, ולא כתחשיבי התובע.

מוסיפה הנתבעת וטוענת כי באוגוסט 2010 נעדר התובע מעבודתו בלא התראה מוקדמת 7 ימי עבודה. בימי ההיעדרות לא בוצעו צילומים וכך נגרם לנתבעת נזק בסך של 15,400 ש"ח. נזק נוסף של 950 ש"ח נגרם לנתבעת שכן התובע נטל מאחת לקוחות הנתבעת שיק בסכום זה אך השיק נרשם על שמו של התובע ולכן לא יכולה הייתה הנתבעת להפקידו. ועוד טוענת הנתבעת כי התובע לא עמד בהתחייבות למתן הודעה מוקדמת טרם עזיבתו וכך נאלצה הנתבעת להיערך לרכישת צילום חלופי והפסידה 5 ימי עבודה אשר שווים 11,000 ש"ח. בקיזוז נזקיה אלו מהכספים המגיעים לתובע, מוצאת הנתבעת שאיננה חייבת לתובע דבר ומבקשת לדחות את התביעה.

6.              התובע תמך גרסתו בתצהיר וכן הוגש מטעמו תצהיר של גב' בראל ולדבלום. גב' ולדבלום הצהירה כי עבדה אצל הנתבעת עד ספטמבר 2010 וכי התובע הודיע מראש על כוונתו לצאת לחפשה בחדש אוגוסט 2009. הנתבעת תמכה גרסתה בתצהירו של בעל מניות בנתבעת, מר רוני אילוז. בתום החקירות הנגדיות ניתנה לצדדים, לבקשת ב"כ הצדדים, ארכה להגשת סיכומים בכתב.

דיון

7.      בהתאם להסכם זכאי התובע לתמורה עבור שירותי הצילום אשר יעניק לנתבעת ולמעשה, אין בין הצדדים מחלוקת על כך שהתובע העניק שירותי צילום לנתבעת בחדשים אוגוסט 2009 - אוקטובר 2009 (להלן: "החדשים הרלוונטיים") אולם התמורה בגין שירותים אלו לא שולמה לו. הנתבעת עצמה איננה מעלה כל טענה ביחס לאיכות השירות שקבלה בחדשים הרלוונטיים מהתובע.

8.      לטענת התובע, יש לחשב את התמורה המגיעה לו בגין החודשים הרלוונטיים לפי ההסכם, דהיינו לפי זכותו לשליש מהתמורה ששולמה לנתבעת. טענה זו הופרכה ובסיכומיו חוזר בו התובע מטענה זו.

לטענת הנתבעת, ביולי 2010 הוסכם לשנות את התחשיב ולהעמידו על 200 ש"ח בצירוף מע"מ לכל סדרת צילומים בסך של עד 1,000 ש"ח ועל סך של 400 ש"ח בצירוף מע"מ לכל סדרת צילומים בסך של מעל 1,000 ש"ח. למסמכי הנתבעת צורפו תחשיבים המתייחסים לחדשים הרלוונטיים ובהם רישומים בכתב יד מהם עולה תחשיב התמורה המגיעה לתובע בדיוק לפי ההסכם החדש. תחשיבים אלו הוצגו לתובע בחקירתו הנגדית ולנוכח זאת, אישר התובע שהסכים לשינוי (עמ' 7, ש' 15 בפרוט') ואף אישר שכך גם שולמה לו התמורה בגין יולי 2010. אם כך, התובע הסכים לשינוי ולא ברור כיצד הוא מנסה להתעלם ממנו בתביעה. ברי כי טענתו לפיה השינוי להסכם נכפה עליו לאו טענה היא, שהרי יכול היה התובע שלא לקבל את השינוי ולהפסיק ליתן שירותים לתובעת.

ביחס לתחשיבי הנתבעת, לא הציג התובע כל תחשיב אלטרנטיבי ואף הודה בעדותו כי תחשיבי הנתבעת נכונים (עמ' 7, ש' 25 בפרוט'). לפיכך, זכותו של התובע לתמורה בגין השירותים שהעניק לנתבע בחודשים הרלוונטיים מסתכמת בסך של 12,528 ש"ח.

9.      לטענת הנתבעת, יש לקזז מהכספים המגיעים לתובע סך של 15,400 ש"ח בגין היעדרותו בחדש אוגוסט 2010 בלא הודעה מוקדמת. טענה זו לא ניתן לקבל.

ראשית, לו אכן מצאה עצמה הנתבעת בלא יכולת ליתן שירותי צילום ללקוחותיה בהפתעה, כטענתה, ניתן היה לצפות שיוצג לכך פירוט, שיוצגו שמות של לקוחות אשר שירותי הצילום שלהם נדחו, שיוצגו פניות של לקוחות ומענה שניתן להם. דבר מאלו לא צוין. שנית, ניתן היה לצפות שיוצגו פניות בהולות לתובע שימהר וישוב נוכח הנזק שנגרם. גם דבר מאלו לא הוצג. שלישית, לפי עדותה של גב' ולדבלום התובע דווקא הודיע מראש על כוונתו להעדר. הנתבעת הרי הייתה מודעת לתצהיר זה ויכולה הייתה, לו חפצה בכך, להזימו באמצעות עובדים אחרים מטעמה. הנתבעת לא עשתה כן וניתן היה להתרשם לחיוב מעדותה של גב' ולדמן כך שאינני מוצא כל סיבה לפקפק בעדותה זו. ורביעית, ממילא שתחשיבי הנזק של הנתבעת סתמיים, לא מפורטים ולא כוללים כל אסמכתא.

נוכח כל זאת, אני מקבל את טענת התובע לפיה הודיע מראש על כוונתו להיעדר בחדש אוגוסט וממילא שטענת הנתבעת לנזקים כלשהם עקב היעדרותו - נדחית.